זכויות התלמיד

עד לא מזמן ילדים נחשבו כחפצים, כקניין של ההורים או מי שקנה אותם. במהלך המאה ה19 מתחילה להיות ביקורת חברתית שאומרת שלא ניתן להתנהג לילד כמו לחפץ.

ב- 1751 באנגליה אישה נתפסה מנקרת עיניים לילדים, כדי יקבצו נדבות עבורה. היא קיבלה 2 מאסר על כך שהיא פוגעת ברכוש הציבור.

ב- 1838 צ'ארלס דיקנס כותב על המצב הנוראי של הילדים באנגליה – הסיפור על אוליבר טוויסט. יש קשר בין ביקורת חברתית לבין ייצוג תרבותי לבין משפט. בד"כ התפיסה החברתית היא שמשפיעה על המשפט כשזה בא הפוך לפעמים יש עם זה בעיות. דוקטרינה משפטית – מכלול של כללים ומשפטים שמתייחסים לנושא מסוים. "טובת הילד" – מכלול הסיכויים להבטיח מירב הדאגה…

תהליך הומניזציה בדגש על אנגליה

במאה 19 מתחיל תהליך הומניזציה. לפני תאריך זה יש פסק דין של אישה שניקרה עיניים לילדים מכיוון שכך הם יוכלו לקבץ נדבות בצורה יותר טובה. חוק נוסף נאור עד גיל 10 אסור לעבוד במכרו פחם. בעולם היהודי המצב יותר טוב הומנית. 1938 דיקנס שכתב את הספר אוליבר טוויסט מבקר את השחיתויות שיש. החלק המפורסם ביותר של אוליבר שהוא מבקש אוכל.

טובת הילד

ביקורת חברתית מקבלת ייצוג תרבותי כדוגמת יצירותיו של דיקנס והמשפט, התהליך החוקי מגיב למשל ההכרה בזכויות הילד – טובת הילד כתהליך שהחל במאה ה16 באנגליה הגדרת דוקטרינה: מכלול של כללים, דינים, ומשפטים שמתייחסים לנושא מסוים כגון "טובת הילד". חסרונות  דוקטרינת טובת הילד / פרופ י. קפלן

1) העדר אחידות – טובת הילד בד"כ נקבעת ע"פ מה שההורים קובעים שזה טובת הילד דוגמא – זוג מתגרש, האבא ימאי, הילדים בחזקת האמא, אמא חיה עם גבר ללא חתונה, האבא מגלה ופונה לבית דין רבני ומבקש שהילדים יועברו לפנימייה. בית הדין הרבני מסכים ובג"צ מתערב בית דין רבני רואה את טובת הילד באופן אחר מבית דין אזרחי למשל ילד שיגור עם אמו שלא נשואה או יגור בפנימיה 2) פגיעה באוטונומיה של הקטין – אחרים קובעים מה טוב עבורו ולא הוא בשנות ה-70 של המאה העשרים החלה לצוץ דוקטרינה לפתור בעיות אלו החלה דוקטרינה שנקראת זכויות הילד שמשלימה את דוקטרינת "טובת הילד" יש לילדים זכויות שאין למבוגרים כמו זכות לחינוך הילד סובייקט בפני עצמו ולא שייך להוריו יש להעניק לילדים זכויות במידת האפשר, לא לנטוש ילדים לזכויותיהם (לא ניתן לילד בן 3 לקנות דירה).