הזכות לחינוך בראי המשפט

הזכות לחינוך בראי המשפט

"החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר

באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה. החינוך

הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא

מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם. הוא חיוני

להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של

חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים,

בתוך כך, לרווחתה של הקהילה כולה".

(השופט אור בבג"צ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת

נ' שר החינוך, התרבות והספורט).

היכן מעוגנת הזכות לחינוך במערכת המשפט?

  1. בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ( 1948 )  של האומות המאוחדות, נקבע בסע' 26 כי לכל אדם עומדת הזכות לחינוך, וכי החינוך יינתן חינם לפחות בשלבים הראשונים והיסודיים.
  2. באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ( 1966 ), נקבע בס' 13 שהחינוך מיועד לפיתוחן המלא של אישיות האדם ותחושת כבודו ולחיזוק כיבוד זכויות האדם וחירויות היסוד, וקובעת כי חינוך היסוד יהיה חובה זמין וחינם. אושררה (אושרה מחדש) בישראל בשנת 1991
  3. באמנה בדבר זכויות הילד ( 1989 ), נקבע בסע' 28 ו 29- כי קיימת זכות לחינוך יסודי בחינם וכד'. אושררה ע"י ישראל. בשנת 1991
  4. הזכות מעוגנת בחוקות רבות: בבלגיה, בדרום-אפריקה, בספרד, באירלנד, גרמניה ארה"ב ועוד

אך היכן מעוגנת זכות לחינוך בישראל?

לפני זה צריכים להבין את ההגדרה של פירמידת הנורמות

 

פירמידת הנורמות

נורמה משפטית מוגדרת ככללים העשויים להיאכף ע"י השלטון (כגון חוקים, חוקי ייסוד, פס"ד, חוזה). לכל נורמה משפטית יש מעמד היררכי ביחס לכל נורמה אחרת. כל נורמה תקפה חייבת להיווצר מכוח נורמה שדרגתה ההיררכית גבוהה יותר (מלבד הנורמה הגבוהה ביותר). הנורמה אינה המעשה הפיזי אלא הכלל.

לדוגמא: בהכרזת העצמאות ישנם שני סוגים של הסדרים משפטיים. מחד, ישנם הסדרים משפטיים העוסקים בהקמת רשויות השלטון של המדינה, אותם אין לסתור, אולם מאידך – ישנם חלקים הנוגעים לזכויות ולשוויון בין האזרחים, אשר יש חולקים (כדברי השופט ברנזון) האם ניתן לסתור אותם, ובכך אין הם חלק מן הנורמה הבסיסית. מלבד ההיבט הראשון (ההשתלשלות הנורמות זו מזו) והשני (אי סתירה בין נורמות ממעמדות שונים ופרשנות לאותה דרגה) היבט שלישי של פירמידת הנורמות הינו מספר הנורמות בכל דרגה. בדרגה הגבוהה, מצוי מספר מצומצם של נורמות, מהן משתלשלות נורמות רבות יותר בדרגה נמוכה (הכוללת אף פירוט לדרגה הגבוהה ממנה). בישראל, ישנה נורמה בסיסית אחת – הכרזת העצמאות, 11 חוקי יסוד, חוקים, תקנות (כלליות, ביצועיות ואינדיבידואליות), המשפט הפרטי וכן הלאה. אמנם, תתכן נורמה בדרגה גבוהה, שאין לה פירוט בדרגות נמוכות ממנה, וכן נורמה בעלת חשיבות – שאינה מצויה בדרגה גבוהה (תקנון הכנסת, שהינו בעל דרגה נמוכה – קובע את הליך כינונם של חוקי יסוד). אמנם, יש הסוברים כי אין לכנסת לקבוע חוקים בעניינים הנוגעים להתקנת תקנות של הרשות המבצעת (הצעת חוק להקמת בית חולים במקום מסויים, יכול להיחשב לחריגת הרשות המחוקקת לתחום שיפוטה של הרשות המבצעת). במידה ויש סתירה בין שתי נורמות מאותה דרגה קיימים שני כללים:

א.      נורמה ספציפית גוברת על נורמה כללית (נורמה ספציפית מסדירה קטגוריה מצומצמת בהתאם לסיטואציה מסוימת בעוד שנורמה כללית מסדירה קטגוריה באופן נרחב).

ב.      הנורמה המאוחרת בזמן היא הקובעת (במידה אין נורמה ספציפית ונורמה כללית).

דוגמאות לסתירות של 2 נורמות

  1. חוק העונשין – עונש על רצח בכוונת תחילה הוא מאסר עולם חובה (נורמה כללית), ואחר כך – קטין שביצע את אותה העבירה עונשו המקסימלי יהיה מאסר עולם, דהיינו לא חובה (נורמה ספציפית).
  2. דוגמא- חוק יסוד- כאשר מאמצים תפיסה שחוק יסוד הוא מעל חוק רגיל בהיררכיה, כאשר יש סתירה בין חוק לחוק יסוד אז חוק יסוד גובר על חוק רגיל.
  3. כשיש סתירה בין חוק לחוזה – פועלים עפ"י החוק ולא עפ"י החוזה, כשהחוזה הוא בדרגה נמוכה יותר.
  4. שאלה- מאין נטל בימ"ש לבטל חוקים של הכנסת אך זה אינו מופיע בחוק? תשובה- הפתרון בכך שההנחה שחוק יסוד גבוה מחוק רגיל ואי אפשר גם ליישם את חוק היסוד וגם החוק הרגיל, על סמך העקרונות האוניברסליים של המערכת כשיש סתירה אז פועלים עפ"י הנורמות שמחייבות נורמות בדרגה גבוהה יותר.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992)

לאחר שהבנו כי חוקי יסוד הם בראש פירמידת הנורמות. כעת נחזור לענייני הזכות לחינוך ונבדוק האם זכות זו מעוגנת בחוקי היסוד. להלן סעיפים מתוך "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" (1992):

 

  1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה " בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    1. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

3. אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד.

4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

…..

8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את

ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה

עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

 

האם הזכות לחינוך מעוגנת בחוק יסוד זה?

התבצעו משפטים רבים בנושא ושופטים מסויימים קבעו שהזכות לחינוך אינה מעוגנת בחוק כגון הבג"צים הבאים:

  • בג"צ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך, התרבותוהספורט, השופט אור: הזכות לחינוך אינה מעוגנת בחוק היסוד.
  • בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, השופטת דורנר: השאלה אם הזכות לחינוך כלולה בזכות לכבוד האדם, כמשמעותה בסעיפים 2 ו 4- לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, טרם הוכרעה.
  • ד"ר רבין: הזכות לכבוד המעוגנת בחוק היסוד מאפשרת פרשנות המכילה את הזכות לקבל חינוך. אך ד"ר רבין לא שופט בג"ץ.