חוק לימוד חובה

החוק הראשון מבחינה כרונולוגית ״ חוק לימוד חובה״ מתכתב עם תת הזכות לקבל חינוך. החוק פותח ואומר שהאחריון העיקרית בהקשר של לקבל חינוך היא על ההורים. (יש פסק דין על כך שאבא הזניח את ילדיו על כך שהוא לא ידע שילדיו לא הגיעו לבית הספר)

חוק לימוד חובה מדבר על גיל 3-18. אבל בפועל חוק ההסדרים דחה את זה וזה עדיין לא חינם חובה 3-18 לכולם.

חינוך חינם – בגדול במדינת ישראל יש חינוך חינם. אבל רגע לפני שאנחנו בודקים מה קורה בישראל אנחנו בודקים במדינות אחרות. המדינה אחראית על מתן חינוך חינם לפי זה. סעיף 7ב׳ מוסיף עוד שותפה למימון התקציב של החינוך והיא הרשות המקומית. והן צריכים לביחד לממן את החינוך החינם.

בישראל אין ממש חינוך חינוך חינם: לפי החוק – פטור משכ״ל ודמי הרשמה.  כבר לפי החוק, מותר לגבות כספים. אילו כספים? יש חוזר מנכ״ל של תשלומי רשות ויש עוד דרכים שבגינם ניתן לגבות עוד תשלומים מההורים. ההורה הממוצע לא יודע מה זה החלק של הרשות ומה החלק של החובה.  התל״ן (תכניות לימוד נוספות) הורה יכול להגיש אני לא משלם את זה.

חוק חינוך ממלכתי – משנת ה50׳ – והזכות להשפיע על תכני החינוך. נחקק ב53. היו עד אז 4 זרמים בחינוך. הזרם הכללי – ליכוד וימינה

  • זרם העובדים – מערך ושמאלה
  • זרם מזרחי – מזרח והפועל
  • זרם אגודה – חרדים

בן גוריון הציע את החוק המללכתי – על מנת לבטל את הזרמים בחינוך שהיו.

חינוך ממלכתי – יש 3 סוגי ממלכתי:

  • ממלכתי רגיל (חילוני) – חינוך הניתן מעת הממדינה… (בתוך המצגת)
  • ממלכתי דתי (ממ״ד) – מוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם (המשך במצגת). בתוך משרד החינוך יש אגף מיוחד מועצת חמ"ד – חינוך ממלכתי דתי חמ״ד – מועצה של חינוך ממלכתי דתי- היא נותנת את ההוראות לגבי הממ״ד. יש צורך במועצה כזאת כיוון שיש הוראה לגבי ממ״ד – שהמועצה הזאת רשאית לפסול מטעמים דתיים מינוי מנהל או איש חינוך מסיבות דתיות.

ממלכתי משלב (מ2008) סוג של מסורתי –  ממציאםי את הממלכתי המשב (יחד, קשת), חינוך ממלכתי משלב …(המשך במצגת). מחליטים בעזרת דרישת הורי ⅔ מהתלמידים לפחות או 90% מההורים במקרה  והמוסד הרשמי היחיד ברשות.

הזכות לחינוך בראי המשפט

הזכות לחינוך בראי המשפט

"החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר

באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה. החינוך

הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא

מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם. הוא חיוני

להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של

חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים,

בתוך כך, לרווחתה של הקהילה כולה".

(השופט אור בבג"צ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת

נ' שר החינוך, התרבות והספורט).

היכן מעוגנת הזכות לחינוך במערכת המשפט?

  1. בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ( 1948 )  של האומות המאוחדות, נקבע בסע' 26 כי לכל אדם עומדת הזכות לחינוך, וכי החינוך יינתן חינם לפחות בשלבים הראשונים והיסודיים.
  2. באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ( 1966 ), נקבע בס' 13 שהחינוך מיועד לפיתוחן המלא של אישיות האדם ותחושת כבודו ולחיזוק כיבוד זכויות האדם וחירויות היסוד, וקובעת כי חינוך היסוד יהיה חובה זמין וחינם. אושררה (אושרה מחדש) בישראל בשנת 1991
  3. באמנה בדבר זכויות הילד ( 1989 ), נקבע בסע' 28 ו 29- כי קיימת זכות לחינוך יסודי בחינם וכד'. אושררה ע"י ישראל. בשנת 1991
  4. הזכות מעוגנת בחוקות רבות: בבלגיה, בדרום-אפריקה, בספרד, באירלנד, גרמניה ארה"ב ועוד

אך היכן מעוגנת זכות לחינוך בישראל?

לפני זה צריכים להבין את ההגדרה של פירמידת הנורמות

 

פירמידת הנורמות

נורמה משפטית מוגדרת ככללים העשויים להיאכף ע"י השלטון (כגון חוקים, חוקי ייסוד, פס"ד, חוזה). לכל נורמה משפטית יש מעמד היררכי ביחס לכל נורמה אחרת. כל נורמה תקפה חייבת להיווצר מכוח נורמה שדרגתה ההיררכית גבוהה יותר (מלבד הנורמה הגבוהה ביותר). הנורמה אינה המעשה הפיזי אלא הכלל.

לדוגמא: בהכרזת העצמאות ישנם שני סוגים של הסדרים משפטיים. מחד, ישנם הסדרים משפטיים העוסקים בהקמת רשויות השלטון של המדינה, אותם אין לסתור, אולם מאידך – ישנם חלקים הנוגעים לזכויות ולשוויון בין האזרחים, אשר יש חולקים (כדברי השופט ברנזון) האם ניתן לסתור אותם, ובכך אין הם חלק מן הנורמה הבסיסית. מלבד ההיבט הראשון (ההשתלשלות הנורמות זו מזו) והשני (אי סתירה בין נורמות ממעמדות שונים ופרשנות לאותה דרגה) היבט שלישי של פירמידת הנורמות הינו מספר הנורמות בכל דרגה. בדרגה הגבוהה, מצוי מספר מצומצם של נורמות, מהן משתלשלות נורמות רבות יותר בדרגה נמוכה (הכוללת אף פירוט לדרגה הגבוהה ממנה). בישראל, ישנה נורמה בסיסית אחת – הכרזת העצמאות, 11 חוקי יסוד, חוקים, תקנות (כלליות, ביצועיות ואינדיבידואליות), המשפט הפרטי וכן הלאה. אמנם, תתכן נורמה בדרגה גבוהה, שאין לה פירוט בדרגות נמוכות ממנה, וכן נורמה בעלת חשיבות – שאינה מצויה בדרגה גבוהה (תקנון הכנסת, שהינו בעל דרגה נמוכה – קובע את הליך כינונם של חוקי יסוד). אמנם, יש הסוברים כי אין לכנסת לקבוע חוקים בעניינים הנוגעים להתקנת תקנות של הרשות המבצעת (הצעת חוק להקמת בית חולים במקום מסויים, יכול להיחשב לחריגת הרשות המחוקקת לתחום שיפוטה של הרשות המבצעת). במידה ויש סתירה בין שתי נורמות מאותה דרגה קיימים שני כללים:

א.      נורמה ספציפית גוברת על נורמה כללית (נורמה ספציפית מסדירה קטגוריה מצומצמת בהתאם לסיטואציה מסוימת בעוד שנורמה כללית מסדירה קטגוריה באופן נרחב).

ב.      הנורמה המאוחרת בזמן היא הקובעת (במידה אין נורמה ספציפית ונורמה כללית).

דוגמאות לסתירות של 2 נורמות

  1. חוק העונשין – עונש על רצח בכוונת תחילה הוא מאסר עולם חובה (נורמה כללית), ואחר כך – קטין שביצע את אותה העבירה עונשו המקסימלי יהיה מאסר עולם, דהיינו לא חובה (נורמה ספציפית).
  2. דוגמא- חוק יסוד- כאשר מאמצים תפיסה שחוק יסוד הוא מעל חוק רגיל בהיררכיה, כאשר יש סתירה בין חוק לחוק יסוד אז חוק יסוד גובר על חוק רגיל.
  3. כשיש סתירה בין חוק לחוזה – פועלים עפ"י החוק ולא עפ"י החוזה, כשהחוזה הוא בדרגה נמוכה יותר.
  4. שאלה- מאין נטל בימ"ש לבטל חוקים של הכנסת אך זה אינו מופיע בחוק? תשובה- הפתרון בכך שההנחה שחוק יסוד גבוה מחוק רגיל ואי אפשר גם ליישם את חוק היסוד וגם החוק הרגיל, על סמך העקרונות האוניברסליים של המערכת כשיש סתירה אז פועלים עפ"י הנורמות שמחייבות נורמות בדרגה גבוהה יותר.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992)

לאחר שהבנו כי חוקי יסוד הם בראש פירמידת הנורמות. כעת נחזור לענייני הזכות לחינוך ונבדוק האם זכות זו מעוגנת בחוקי היסוד. להלן סעיפים מתוך "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" (1992):

 

  1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה " בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
    1. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

3. אין פוגעים בקנינו של אדם. הגנה על החיים, הגוף והכבוד.

4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.

…..

8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את

ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה

עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

 

האם הזכות לחינוך מעוגנת בחוק יסוד זה?

התבצעו משפטים רבים בנושא ושופטים מסויימים קבעו שהזכות לחינוך אינה מעוגנת בחוק כגון הבג"צים הבאים:

  • בג"צ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך, התרבותוהספורט, השופט אור: הזכות לחינוך אינה מעוגנת בחוק היסוד.
  • בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, השופטת דורנר: השאלה אם הזכות לחינוך כלולה בזכות לכבוד האדם, כמשמעותה בסעיפים 2 ו 4- לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, טרם הוכרעה.
  • ד"ר רבין: הזכות לכבוד המעוגנת בחוק היסוד מאפשרת פרשנות המכילה את הזכות לקבל חינוך. אך ד"ר רבין לא שופט בג"ץ.

 

זכויות התלמיד

עד לא מזמן ילדים נחשבו כחפצים, כקניין של ההורים או מי שקנה אותם. במהלך המאה ה19 מתחילה להיות ביקורת חברתית שאומרת שלא ניתן להתנהג לילד כמו לחפץ.

ב- 1751 באנגליה אישה נתפסה מנקרת עיניים לילדים, כדי יקבצו נדבות עבורה. היא קיבלה 2 מאסר על כך שהיא פוגעת ברכוש הציבור.

ב- 1838 צ'ארלס דיקנס כותב על המצב הנוראי של הילדים באנגליה – הסיפור על אוליבר טוויסט. יש קשר בין ביקורת חברתית לבין ייצוג תרבותי לבין משפט. בד"כ התפיסה החברתית היא שמשפיעה על המשפט כשזה בא הפוך לפעמים יש עם זה בעיות. דוקטרינה משפטית – מכלול של כללים ומשפטים שמתייחסים לנושא מסוים. "טובת הילד" – מכלול הסיכויים להבטיח מירב הדאגה…

תהליך הומניזציה בדגש על אנגליה

במאה 19 מתחיל תהליך הומניזציה. לפני תאריך זה יש פסק דין של אישה שניקרה עיניים לילדים מכיוון שכך הם יוכלו לקבץ נדבות בצורה יותר טובה. חוק נוסף נאור עד גיל 10 אסור לעבוד במכרו פחם. בעולם היהודי המצב יותר טוב הומנית. 1938 דיקנס שכתב את הספר אוליבר טוויסט מבקר את השחיתויות שיש. החלק המפורסם ביותר של אוליבר שהוא מבקש אוכל.

טובת הילד

ביקורת חברתית מקבלת ייצוג תרבותי כדוגמת יצירותיו של דיקנס והמשפט, התהליך החוקי מגיב למשל ההכרה בזכויות הילד – טובת הילד כתהליך שהחל במאה ה16 באנגליה הגדרת דוקטרינה: מכלול של כללים, דינים, ומשפטים שמתייחסים לנושא מסוים כגון "טובת הילד". חסרונות  דוקטרינת טובת הילד / פרופ י. קפלן

1) העדר אחידות – טובת הילד בד"כ נקבעת ע"פ מה שההורים קובעים שזה טובת הילד דוגמא – זוג מתגרש, האבא ימאי, הילדים בחזקת האמא, אמא חיה עם גבר ללא חתונה, האבא מגלה ופונה לבית דין רבני ומבקש שהילדים יועברו לפנימייה. בית הדין הרבני מסכים ובג"צ מתערב בית דין רבני רואה את טובת הילד באופן אחר מבית דין אזרחי למשל ילד שיגור עם אמו שלא נשואה או יגור בפנימיה 2) פגיעה באוטונומיה של הקטין – אחרים קובעים מה טוב עבורו ולא הוא בשנות ה-70 של המאה העשרים החלה לצוץ דוקטרינה לפתור בעיות אלו החלה דוקטרינה שנקראת זכויות הילד שמשלימה את דוקטרינת "טובת הילד" יש לילדים זכויות שאין למבוגרים כמו זכות לחינוך הילד סובייקט בפני עצמו ולא שייך להוריו יש להעניק לילדים זכויות במידת האפשר, לא לנטוש ילדים לזכויותיהם (לא ניתן לילד בן 3 לקנות דירה).

איפה הזכות לחינוך מעוגנת בפירמידה?

בראש הפירמידה בגלל שאין חוקה במדינת ישראל זה חוקי יסוד מבחינתנו חוק יסוד קובע את עקרונות על של השיטה. למשל יש חוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הנשיא, שלא מעניינים אותנו בחינוך. אותנו מענין – ״חוק יסוד כבוד האדם וחירותו״! באותה תקופה שדורנר נתנה את הבגץ, המלומד, ד"ר רבין אומר שזה כן מעוגן בחוק אבל זה לא קובע. קביעה של שופטים זה ״תקדים מחייב״ – מה שבית משפט קובע זה מחייב, זאת לא המלצה. מה שקובע זה חוקים ופסיקות משפטיות. דר׳ רבין אומר שהזכות לחינוך זה הזכות לקבל חינוך, הזכות לשיוויון בחינוך, הזכות להשפיע על תכני חינוך(הדעה של רבין, זה מעניין, נחמד אבל לא קובע)

הזכות לקבל חינוך – אומר שלילדים יש את הזכות לקבל חינוך חינם. כמו כן, הזכות לקבל אומרת שזה גם הזכות לחינוך מתקבל על הדעת: גודל כיתה סביר- מספר ילדים,  ללא אלימות, לימודי ליבה, פיתוח יכולות אישיות של הילד, התחשבות באחרים, פסיליטיס – תשתיות

זכות לשיוויון בחינוך – בארץ קיימים פערים בין חרדים, ערבים, מגזר אתיופי, פריפריה ומרכז, עוני- עושר, חינוך עם צרכים מיוחדים.  שיוויון בין מזרחיים לאשכנזים, מגזר ערבי לעומת יהודי, דוח אור, אפליה של המגזר האתיופי שרוצה הרבה פעמים ללכת למגזר חרדי ולא מקבלים אותו, פריפריה ומרכז ועוד. חינוך מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים גם קשור לשיוויון.

הזכות להשפיע על תכני החינוך אני בתור אמא יכולה לבחור להשפיע על תכני החינוך של הילדים שלי. להחליט לאיזה בית ספר לשלוח אותו – ממלכתי דתי / ממלכתי / דמוקרטי וכו׳.. אפשר לבחור לאן הילדים ילכו ללמוד – לממלכתי או דתי או ריאלי או בבית. יש הרבה אפשרויות. גם כמה אתה משפיע על התכנים בתוך הבי"ס.

הפסיקה האחרונה בנוגע להאם הזכות לחינוך מעוגן בחוק יסוד ״כבוד האדם וחירותו״ כ-פרוקצ'יה 2010.

פרוקצ׳יה קבעה שאכן הזכות לחינוך מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פסיקה זאת קובעת כי היא הפסיקה האחרונה. עו"ד אור אמר לא נמצאת , דורנר אמרה אולי, רבין אמר כן אבל לא קובע. כי לא שופט השלב הבא בפירמידה – חוקי חינוך- חוקים רגילים בתחום החינוך שנחקקים על ידי הכנסת. הנורמות בפירמידה: מופיעה בכנסת ראשון – חוק היסוד- בראש הפרמידה – נקבע בבג״צ – לא ניתן לשנות את החוקים הללו בקלות. יש צורך בשריון ורוב בכנסת וכו׳.. לעומת חוקי החינוך. אחריו חוקי החינוך –  הנקבעים בכנסת- חוק חינוך ממלכתי, חוק להשכלה גבוהה, חוק חינוך מיוחד וכו, חוק זכויות התלמיד. חוק זכויות הסטודנט, חוק מוסדות חינוך וכו׳…

אחד מחוקי החינוך (שניים בפירמידת הנורמות) חוק לימוד חובה – תש״ט – 1949 והזכות לקבל חינוך:

סרט חובה התלמיד מספר אחד – מה קורה כשמצהירים שיש בקניה חוק חינוך חינם.

זכויות התלמיד בשנת 2000

4רקע כללי – החוק נוחת על מערכת החינוך כשהיא נמצאת במצב של מגננה. מערכת החינוך רגילה לשיח פדגוגי. נכנס למקום הפדגוגי הביטוי ״זכויות״ שהוא אינו שיח פדגוגי, והוא תופס את מערכת החינוך לא מוכנה. אחת הסיבות לכעס של המורים, המנהלים ואנשי החינוך היא מכיוון שזה מסתכל רק מזווית הזכויות של אחד מפרסונות שקשורות למערכת (הורים, מורים וכו׳…). הוא אינו מדבר על חובות ואינו מסתכל על הזכויות של יתר הפרסונות במערכת.

ואז מתחילה ביקורת על החוק הזה – וייצוג על כך מתקשר לדמות בשם ליטל מעתוק מהתוכנית ארץ נהדרת.מבשנת 2004 תוקן חוק זכויות התלמיד ונוספו בו גם עובדי ההוראה וצוות המוסד החינוכי. החוק מתייחס לחוק היסוד של חינוך הילד ולאמנת זכויות הילד

  • סעיף 5 – איסור הפליה – הוא סעיף מאוד מאוד חשוב והכי חשוב בחוק הזה (יבוא בהרצאה נפרדת)
  • סעיפים 6,7,8 הם באותו ענין
  • סעיף 9 – זכות להיבחן בבחינות הבגרות
  • סעיף 10,11 – אמצעי משמעת
  • סעיף 13 – מועצת התלמידים – סעיף מתקדם מבחינת זכויות כי עוסק בזכות להתארגנות

הרציונל שעמד מאחורי הסעיף והוצע על ידי סילבן שלום הוא הזכות להישמע ולשמוע החלטות שקשורות אליהם. בפועל החוק לא נתן לילדים את הזכויות שסילבאן שלום רצה – הוא שאף שיתעיצו עם התלמידים אך הוא לא מחייב ולכן כל בית ספר מימש או לא בהתאם לאופן שפועל

סעיפים 10,11 – נושא ענישה – עונש גופני ונושא השפלה לא ברורים (לנקות מה שלכלך) הסעיף כללי ומותיר מקום לדעות ולפרשנויות שונות לדוגמה מה זו השפלה ומה זה עונש גופני. מי שמפרש את הנושאים הללו זה חוזר מנכ"ל, ותקנונים בית ספריים, ועדיין זה לא נוגע בהכל לכן בפועל עובדי הוראה לא יודעים בדיוק מה מותר ומה אסור. ענישה – סעיף המתייחס לכך שתלמיד לא ייענש על מחדל של הוריו – ממעלה שאלות על סנקציות לתלמידים שבגלל הוריהם מאחרים, לא מגיעים עם ציוד, וכו..

מתוך חוק זכויות התלמיד – ״הרחקה לצמיתות״ – סעיף 6,7,8

פסק דין שיצא לפני החוק משנת 95׳ (מסילתי נגד משרד החינוך). ביה״ס מסלק את התלמיד מבלי למצוא לו מסגת חלופית. הוריו מגישים תביעה ובית המשפט קבע כי בהרחקת התלמיד נפלו פגמים מהותיים וכו׳… ולכן ההרחקה מבוטלת. לפני החוק בשנת 2000, היה חוק מנכ״ל בו היו נהלים שבית הספר לא עמד בהם. מצד אחד היה זכות התלמיד ומצד שני זכות בית הספר לנהל. מי גובר? זכות זאת או אחרת? כמובן שזכות התלמיד גוברת והילד חוזר לבית הספר. נשאלת השאלה מה התלמידים האחרים לומדים מפעולה כזאת?

בחוק זכויות התלמיד –

  • אין להרחיק תלמיד אא״כ נמצא לו מוסד חלופי.
  • הליך הרחקה לצמיתות מעוגן בחקיקה (סע׳ 6) – יש ליתן לתלמיד
  • הרחקה לאלתר – מנהל המוסד באישור מפקח מחוז